בריאות טבעית יהודית

בריאות טבעית יהודית

יהודי פירושו קשור לבורא ולנצח. ממילא צריך להבין את נושא מאמר זה על פי תובנה זו.

בריאות טבעית יהודית היא מצב המאפשר לאדם להתעלות תדיר מבחינה רוחנית אל עבר התכלית אשר לשמה נברא – השגת השי"ת.

הגדרת הבריאות כפי שהיא מופיעה בספרי הבריאות הטבעית האוטנטיים הינה מדויקת על פי ערכה, אך היא אינה ההגדרה הנכונה לבריאות טבעית יהודית.

מכיוון שהיא אינה יהודית, היא אינה קשורה לשלמות, וממילא ודאי שיש בה פגם מהותי, והבן זאת היטב!

בעולם הזה, נשמת האדם¹ מלובשת בגוף, וממילא על האדם לתת את הדעת כיצד לכלכל את שניהם, הן את הנשמה והן את הגוף, בצורה היותר נכונה והרמונית, כזו אשר תביאו אל תכליתו וייעודו העליון – קשר עם בורא העולם.

וכבר ידועים דברי הרמב"ם ז"ל, כי לא ניתן להתעלם מקשר זה וכי הדאגה אליו הינה מצווה והלכה מן התורה, כמו שכתב בהלכות דעות (דעות פ"ד ה"א):

"הואיל והוית הגוף בריא ושלם מדרכי ה' הוא, שהרי אי אפשר שיבין או ידע, והוא חולה – צריך להרחיק אדם עצמו מדברים המאבדין את הגוף, ולהנהיג עצמו בדברים המברין והמחלימים".

מחד אנו רואים כי רבנו הרמב"ם ז"ל השקיע זמן רב בחקר תורת הרפואה ובעריכתה בספרים מפורטים, אולם מאידך אנו רואים כי מסקנותיו, סיכומיו והמלצותיו למעשה, להנהגת הבריאות השגרתית, היו בתכלית הפשיטות, כגון מה שכתב בעניין האכילה (דעות פ"ה ה"א):

"החכם אינו אוכל אלא תבשיל אחד או שניים, ואוכל ממנו כדי חייו ודיו; הוא שאמר שלמה (משלי יג, כה): "צדיק – אוכל לשובע נפשו"".

לסיכום: כל מי שעיניו בראשו, יתמקד בעיקר, והוא שמירת הבריאות על פי הגדרתה היהודית דווקא.

מקורות העיון המומלצים לקבל מהם את ההשקפה והדעת היותר נכונה ומדויקת בנושא זה הם:

רמב"ם – הלכות דעות פרק ד.

מהרח"ו – שערי קדושה חלק א, שער א.

ראשית חכמה – שער הקדושה, פרק חמשה עשר.

של"ה הקדוש – שער האותיות בענייני השולחן, סעיף ה.

הרבי מביאלה – ספר שולחנו של אדם מכפר. ועוד…

עוד יש להעיר כי חוקי הבריאות הטבעית האוטנטית אינם בעלי מציאות עצמית, אלא פועלים על פי גזרת הבורא יתברך שמו.

סוד זה מובא בספר 'חובות הלבבות' (שער הביטחון, שער ד) וזו לשונו:

"וכן נאמר בעניין הבריאות והחולי, כי על האדם לבטוח בבורא בזה. ולהשתדל בהתמדת הבריאות בסיבות אשר בטבען זה, ולדחות המדווה במה שנהגו לדחותו…מבלי שיבטח על סיבות הבריאות והחולי שהן מועילות או מזיקות, אלא ברשות הבורא. וכאשר יבטח בבורא, ירפאהו מחוליו בסיבה ובלתי סיבה…ואפשר שירפאהו בדבר המזיק הרבה כמו שידעת מענין אלישע וכו'".

1. "נפש השכלית אשר היא האדם עצמו" {שערי קדושה ח"א ש"א}.