דבקות באור הכתר
תכלית התורה הקדושה ותכלית חיי האדם גנוזה בפסוק (דברים ד, ד): "ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כלכם היום".
דבקות פירושה דבקות המחשבה.
דבקות באור הכתר (עתיק) פירושה דבקות בי"ג מדות הרחמים של הבורא יתברך שמו.
ישנו גם פירוש שדבקות פירושה עשיית פעולות התואמות את מידות הכתר כמבואר בהרחבה ובפירוט רב בספר הקדוש והנורא 'תומר דבורה'.
אמנם כאן, נגלה סוד מופלא בעניין דבקות המחשבה.
כידוע, המציאות האמיתית הינה מציאות ה', שכולה טוב טהור, ו"אין רע יורד מלמעלה והכל טוב" (תניא, אגרת הקדש יא).
כאשר אנו באים לטפל במצבים בעיתיים של אנשים עלינו לגשת לכך מתוך הסתכלות וראייה של רחמים – מתוך הסתכלות דרך עיניי ה', שמאחורי כל התרחשויות העולם הזה ישנו טוב גנוז מופלא ועמוק לאין חקר.
רק ע"י גישה כזאת ניתן לרפא באמת (וכפי שכתבנו במאמר 'חשיפת עוצמות הריפוי').
יוצא, כי ככול שהאדם יתמסר להשפיע לסייע בפתרון בעיותיהם של הזולת, ובמצבים קשים (ויותר ויותר קשים), כך ידבק יותר ויותר באור הכתר.
התבונן היטב בדברים אלו.
דבקות זו פירושה שהאדם רואה עולם שכולו טוב, שאין תענוג גדול מכך, וכל תענוגות העולם הינם כאין ואפס לעומתו, וכמ"ש: "לית שמאלא בהאי עתיקא סתימאה דכוליה ימינא".
אמנם, כאשר האדם שקוע בעצמו בלבד, ואף על עצמו אינו מסתכל בסוד הרחמים, אזי נמצא הוא רחוק מן הכתר כרחוק מזרח ממערב, ותענוג החיים ממולו אך נעלם ממנו, וכמ"ש (תהילים קטו, ה): "עינים להם ולא יראו".