מאמר האמת
ישנה במציאות אמת מוחלטת.
אמת זו שוכנת לה במקומה במנוחה שלמה, בצניעות ובענווה, ובה כל אוצרות החיים גנוזים.
אמת זו היא אם כל חי וזרועותיה פתוחות לקבל בחום ונועם את כל השבים אליה ולענגם במנוחת עולמים.
אמת זו נמצאת לנגד עיננו כל הזמן, אמנם "עיניים להם ולא יראו".
אם כן, יש לרפא את העיניים, וזה ע"י קניית הדעות הנכונות וההליכה בדרכיהן.
רפואה זו היא רפואה טהורה ושלמה, והיא התורה, מלשון הוראת הדרך אשר ילכו בה.
התבודדות, השקטה והתבוננות רבה מוכרחים על מנת להכיר במציאות האמת ולהתמזג בתוכה.
כתב הראשית חכמה משפט מופלא על האמת:
"כמו שאי אפשר לגוף להתקיים בלא נשמה, כן נשמת כל הנמצאים ועמוד המקיימם הוא האמת".
כאשר שכל האדם מלא בדעות כוזבות שרכש בימי חייו ממקורות של תוהו, אזי חייו יראו בהתאם, כמו אותה תולעת שנולדה בתוך הצנון ובטוחה שכל העולם חשוך ומר כמו הצנון שמתקיימת בתוכו.
אולם, כאשר האדם יקבל החלטה להתמסר לחקר האמת וטעם החיים, והוא ההליכה בדרכה של פנימיות התורה, אזי (מיכה ז, טו): "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות".
שורש המילה נפלאות מופיע גם בפסוק נוסף, המלמד את שייכותנו אל זה האוצר, והוא (שמות לג, טז): "ונפלינו אני ועמך מכל העם אשר על פני האדמה", והוא שורש פלא, מלשון ואאלפך חכמה.
חכמה היא סוד העונג והאור העליון המתלבש ומאיר באדם השלם הממוזג בהרמוניה עם קדושת האמת.
רק בכלי טהור של אמת ואמונה יכול האור העליון לשרות, והוא הערגה של נשמת כל חי.
ברובד המעשי האמת שייכת לקו האמצעי שעיקרו ייחוד והתחברות אל מה שחוץ ממנו.
התחברות אשר תוליד פירות של קדושה ותתרחב ותתעצם מחייבת אהבה עצמית מתוקנת ובריאה של כל אחד מן המתחברים.
וכפי שכתב מגדולי הוגי הדעות שבישראל, הרב קוק זצ"ל (מוסר אביך, בירור מדות הנפש ג):
"כל מה שישתדל האדם לעשות את נפשו יותר חשובה ובעלת תכונות יותר מעולות ישיג חיים יותר מעולים וטובים. אלא שאין כל שלמות אשרו תלויה רק בזה לבד, כי סוף כל סוף אין נפשו כי אם נקודה מרכזית נגד סביבת מרחבי אין קץ של המושגים לה זולתה".