פרשת מקץ

1. "ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חולם…".
"ויהי מקץ שנתים ר"ת שמו, בסוד "הוא ושמו אחד", "שמו" כידוע הוא סוד הכלי היינו הרצון.
"ופרעה חולם", "חולם אותיות חולם , כלומר הניקוד המופיע מעל האות, בא לרמז על אור מקיף.
זה בדיוק עניינה של קליפת פרעה, היושבת על העורף, ואינה נותנת לאורות דראש לרדת להאיר בגוף, היינו בלב ובשגשוג המעשים.
כאשר אדם נשאר רק עם רצונות והתבוננות על הצלחותיהם של אחרים, של ה"גדולים" וה"רבנים" ודומיהם, אזי הוא מפסיד את כל תכלית הבריאה, שהיא להלביש את האורות המקיפים בפנימיות ולהיות גדול בעצמו לשם בוראו.
'גדול בעצמו', פירושו מכיר ברוממות נשמתו ומוציאה מן הכוח אל הפועל לעשות נחת רוח לקב"ה.
על כן בא יוסף הצדיק ללמדנו שעל אף שאתה כרגע אולי במדרגה קטנה ביותר (בבור או בכלא), אתה עוד תהיה גדול, אם תהפוך את החלומות למציאות, היינו תלביש את האורות המקיפים בפנימיים, היינו אל תתרצה בהצלחתם של אחרים אלא הצלח בעצמך כי לכך נועדת.