הדעה הרווחת, הנסמכת על מאמר הגמרא, כי 'פת שחרית' מצילה ממחלות, אינה נכונה.
אדרבא, דווקא ההימנעות מאכילת לחם בבוקר ובכלל, מקלה מאוד על מערכת העיכול ומשמרת את אנרגיית הגוף לטובת ניקוי רעלים ובניית רקמות.
לדברי אלו ישנם מקורות רבים, כגון דברי התוספות (מועד קטן יא): "ושמא נשתנו כמו הרפואות שבש"ס שאינן טובות בזמן הזה" וכהנה רבות… ונסביר;
כאשר אדם קם בבוקר, אנו מבחינים בהפרשות היוצאות מעיניו, בשתן כהה עם ריח חזק, בריח חריף מהפה, וכן הפיג'מה בעלת ריח לא נעים לאחר מס' ימים.
סימנים אלו מלמדים אותנו שבזמן הלילה קורה תהליך של ניקוי ופינוי רעלים אינטנסיבי מן הגוף!
תהליך זה נמשך עד שעות הצהריים, אם לא עוצרים אותו על ידי מזון המצריך עיכול מאומץ.
אכילת פירות בשעות הבוקר; מחד, מספקת לאדם אנרגיה זמינה לפעול פיזית ומנטלית בכל ענייניו. ומאידך, מאפשרת לתהליך ניקוי הרעלים שקורה בלילה להמשך.
אכילת לחם לעומת זאת, או כל מאכל כבד אחר, מאלצת את הגוף לחדול מפעולות הניקוי והשיקום שהתחילו בלילה ולגייס את כל כוחותיו לטובת העיכול.
זו הסיבה שגם רוב העולם רוצים לישון אחרי אכילת עמילנים, שכן היא שואבת המון אנרגיה מהגוף לטובת העיכול.
לסיכום
מן הצד הבריאותי; מומלץ להסתפק בבוקר בפירות בלבד, ובכך להרוויח פינוי רעלים משמעותי ואנרגיה חיונית לתפקוד.
מן הצד הרוחני; אין שום חובה ב'פת שחרית', ולא בפת דווקא, אלא בכל דבר שדעתו מפוייסת בה (אשל אברהם מבוטאשט סי' קנה, ס' ב) . עם זאת; המקפיד על בריאותו כראוי עפ"י שאר הנהגות הבריאות, ובשאר היום יסתפק במזון קל יותר, וקדושת ברכת המזון מרוממת את רוחניותו במורגש, לא יצא שכרו בהפסדו.
"והמח הוא לפי המזון, וכשהגוף נקי אז המח ברור"(לקוטי מוהר"ן סא, א).