סוד התיקון והתוהו
תיקון פירושו תודעה המביאה את האדם לתכלית שלמותו וגאולתו.
תוהו פירושו תודעה המביאה את האדם לשבירה לאי מימוש ולחולי גופני ו/או נפשי ח"ו.
מאפיינו העיקרי של התיקון הינו "אורות מועטים בכלים מרובים". מאפיינו העיקרי של התוהו הינו "אורות מרובים בכלים מועטים".
להבין את הדברים בפשיטות ניתן להעמידם כך:
"אורות מרובים בכלים מועטים" – פירושם רצונות קטנים וחיצוניים שאינם נובעים מפנימיות ועומק נפש האדם.
לדוגמא: כאשר אדם מבקש להתחקות אחר דברים העושים רושם בחברה, או אחר תאוות חומריות חולפות וכד', אזי רצונות אלו נחשבים קטנים ביותר (אעפ"י שמורגשים בעוצמה רבה), והעונג מהם יהיה גדול ביותר ("אורות מרובים"), אמנם רגעי, מהיר, מסתלק במהרה ומשאיר אחריו אכזבה ותחושת ריקנות.
מכיוון שאין הרצונות הללו יכולים לגלות אורות אמיתיים של קדושה וקיום, ואורותיהם תיכף ומיד מסתלקים, אזי נקראים הם כלים מועטים, היינו האור המלובש בהם מועט ביותר.
ככול שהאדם ימלא את הרצונות הללו, כך ילכו ויתעצמו ויתרבו רצונותיו. ברם, יש לזכור שרצון פירושו חסרון, וחסרון פירושו ייסורים.
"אורות מועטים בכלים מרובים" – פירוש המושג "כלים מרובים"" הינו שאין רצונותיו של האדם רבים, חיצוניים, שטחיים ומפוזרים, אלא רצונו מאוחד ונובע מעומק לבו ונשמתו.
ככול שהרצון עמוק ומקורי יותר, כך הוא יכול להכיל יותר אור ועונג נצחי, לכן נקרא "כלים מרובים", היינו מרובים הם האורות היכולים להתלבש בפנימיות נפשו ולהתגלות על ידו.
אדם זה אינו זקוק לדבר מן החוץ על מנת לחוש תחושת ערך, חשיבות, ייחודיות, קיום, עונג, שלמות וכו', וממילא אינו משתוקק אחר תאוות העולם וצווי החברה.
הדברים שמוכרח לקבל לקיומו, הנהגתו השגרתית וכן הכבוד שרודף אחריו מפני שבורח ממנו, מספקים לאדם זה עונג פנימי עמוק ביותר, שלווה, שובע רצון ונחת רוח שאין שני להם בכל ענייני העולם החיצון, וזה סוד "אורות מועטים".
ככול שרצון זה של האדם יתמלא, כך הוא יחוש פחות ופחות רצון וחסרון; כל תנועתו תהיה מתוך השראה והרחבת העונג והשלמות, והיא תכלית גאולתו.