תיקונים לחכמה מתוך הרגשים פנימיים
גדלות ורוממות יצירת התפארת ושמה 'אדם' כבר מפורטת בספרים הקדושים, כגון: נפש החיים, כתבי הרב קוק זצ"ל, המלבי"ם בפרשות המשכן וכו'. ממילא, שייך להקשיב לקולות העולם הפנימי, אשר משם כידוע דולים את אוצרות החכמה, בסוד 'בינה לבא ובה הלב מבין', 'נשמת שדי תבינם' וכו'.
והנה, מה שתרצו המקובלים, שהצמצום היה מחמת נהמא דכסופא (לחם בושה), יש להקשות על זה.
ניסיון חווית החיים מלמד, כי אדם שישפיע עליי אהבה ונתינה רבה, יעורר בקרבי רצון להעניק לו אהבה באותה מידה, ולא מחמת צורך להשקיט תחושת בושה שמתעוררת בי, אלא מטעם שאהבתו אלי גרמה לי להתעורר באהבה אליו, כמ"ש 'כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם'.
אם כן, הצמצום לא נעשה מחמת בושה ונהמא דכיסופא, אלא מכיוון שמלכות לא הבחינה באהבה הרבה של העליון אליה.
אמנם, כעת, לאחר הצמצום, כאשר היא מזהה את האהבה, היא מתעוררת באהבתה אליו כנ"ל, מה שלא היה לפניכן, וזו כל תכלית הבריאה. ודוק!
נפקא מינה עבורנו; לזהות ולהעריך את הנתינה שאנו מקבלים מבני הזוג, מההורים ובכלל. ככול שנזהה זאת, תתנוצץ מקרבנו האהבה לגמול להם באותה מידה ואף יותר.
וכמובן שתכלית הכל, לזהות את אהבת והשגחת הבורא עלינו, וממילא לבטל את רצוננו מפני רצונו, עם כל המשתמע מכך, וע"י כך לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו.
עיין:
– ספר הערכים של חב"ד – ערך אהבה.
– דע את נפשך פרק יא.
– דע את עצמך ע' קכד – קכז.
– הקדמת זוהר הקדוש פי' הסולם אות קצח – רג.