הומוסקסואליות
אין מטרת מאמר זה לפגוע חלילה או לבקר אף אדם, והמכיר עצמו כנוטה להיפגע ולהתגונן, עדיף שימשוך ידו מקריאת המאמר ולא ילין עלי.
אם כן, מטרת מאמר זה אינה אלא לסייע לאלו הרוצים להשתחרר ממצבם ההומוסקסואלי (גברים ונשים כאחד), להבין את עצמם יותר ולהכיר בסיבות האמיתיות שהביאום למצבם זה ולהשתחרר מהן.
ניגש לנושא בשאיפה להבין את מעמקי ונסתרות נפשנו המופלאה:
ראשית כל עלינו לתקוע יתד כנגד הדעה הכוזבת הנפוצה ולומר כי: הומוסקסואליות אינה נטייה טבעית גנטית ומולדת!
לומר, כי האדם לא יכול להשתנות, כי כך נולד, זו איוולת!!!
אנשים חלשים, רגשיים ותלותיים בעלי תודעה תוהית, המחפשים נחמה לעצמם, נסחפים לתודעה התוהית החברתית ונבלעים בה, וזו האחרונה מאמצת אותם בזרועות פתוחות ונותנת להם את ה"חשיבות והמיוחדות" להם הם כל כך זקוקים ומייחלים – הרי שלפנינו מעגל הרסני שמזין את עצמו.
טבעו המיני שהטביע הבורא באדם נוטה לקשר נורמטיבי עם בן המין השני, מכיוון שרק קשר נורמטיבי יכול להעניק חיבור שלם ואמיתי, ואילו הנטייה לבן מינו / בת מינה, אינו אלא סימפטום ותוצאה של עיוות מחשבתי ורגשי שהתיישב בנפש האדם בעקבות חוויות ותמונות שחווה וראה.
אדם בעל נפש בריאה ומתוקנת מרגיש טוב ותענוג מעצם היותו ומתוך הגילוי העצמי הזה מתחבר לקשר זוגי וחברתי מתוקן המוסיף לו שלמות ועונג.
לעומת זאת, אדם החווה חלל קיומי עלול לפתח תלות רגשית בזולת בתקווה שייתן לו קיום. האדם התלותי מחפש קרבה, אהבה ועונג בצורה לא נכונה, צורה זו היא אשר מולידה את מכלול העיוותים השונים והמוכרים ואת ההרס הבא בעקבותם.
חיפוש העונג מבחוץ בצורה מעוותת יכול לבוא בכל מיני דרכים אשר השם הכולל לכולם הינו "עולם התחליפים".
ישנם כאלו המחליפים את הקשר הזוגי והחברתי בקשר רגשי עם בעלי חיים, חלק מחליפים ע"י התמכרות לרשתות חברתיות וכד', וחלק מחליפים ע"י התחברות מינית לבן/בת מינם/ן – אלו ועוד, הינם עיוותים תודעתיים ונפשיים ברמות שונות – חיפוש הרגש מופיע בצורות מעוותות ובלתי תואמות לרוממות וקדושת נפש האדם.
לאדם ההומוסקסואל לא נוח עם הזהות שלו ולכן הוא בוחר להחליף את זהותו.
אמנם, מיסודות בריאות הנפש הוא ללמוד להכיר ולאהוב את המעלות שבמין שלי ולהשתוקק לבטאם בעולם על הצד היותר מתוקן, שלם ומועיל והוא דווקא אל הצד ההופכי, כמ"ש: "ויאמר ה' אלקים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו" כלומר, דווקא מהניגוד מגיעים העזר וההשלמה, ונאמר: "זכר ונקבה בראם ויברך אתם ויקרא את שמם אדם"(בראשית ה, ב) – הווי אומר כי האדם נקרא שלם דווקא כאשר כלול מזכר ונקבה.
ביטוי כוחות הנפש הזכריים והעונג מכך יוכלו להשתלם אך ורק ע"י חיבור עם נקבה, ואילו השלמת צרכי הנפש הנקביים והעונג מכך יוכלו להשתלם אך ורק ע"י חיבור עם זכר.
מין במינו יחושו לעולם חסרון מאד עמוק ומהותי, אמנם אפשר גם כי עומק ההטבעה של בעייתם בנפש הקהה והדחיק כל כך את תחושתה העדינה של נפשם עד שאינם מרגישים כל זרות ועיוות במצבם.
אם כן, יש להבין היטב כי תחושת המשיכה לבן/בת אותו המין אינה טבע מולד או גן או שאר דעות כוזבות המתגלגלות בחברה אלא תחושת נטייה זו נובעת מהרקע הרגשי של האדם ומצירופי נסיבות שעבר.
לדוגמא (דוגמאות אלו נכונות לגברים ולנשים כאחד):
א. חוויה של פגיעה מבן אותו המין. אם מלמד בחדר או בעל הכוח בישיבה וכן בשאר מצבים ומסגרות הטריד את הילד/נער, הפחד הנורא שנוצר מכך בקרבו עלול לגרום לו לחשוב ולהאמין שהוא אכן כך – נמשך לבן מינו. הפחד עצמו מעורר אצלו את הרגשות הללו. על האדם להבין כי התחושה הרגשית הינה תוצאה של פגיעה שחווה ואינה כלל וכלל ה"אני" האמיתי שלו. ההזדהות עם הרגש, כאשר אדם מצהיר 'מה שאני מרגיש זה אני', הינה ראש עיוותי החשיבה והדעת כידוע.
ב. אדם בעל חלל רגשי עמוק הלך לאירוע מסוים, ניגש אליו בן מינו והחל לענגו בתשומת לב, במילים טובות ומחמאות ותשבחות ונדיבות משקה ומאכל ואף טפיחה על השכם וכד', אזי חברנו מרגיש לפתע אור גדול בנפשו, תענוג ואור חיים שחסר לו מזה שנים, הוא מצא סוף סוף אפיק רגשי לרגיעה.
מכיוון שאינו מכיר את התחושות הללו בעצמו באופן בלתי תלותי, אזי מתמכר אט אט לאותו תענוג ופיתוי ערסני עד שמוצא את עצמו שקוע בהרס נפשו. אמנם, תחושת התענוג שמספק לו השני, התענוג מהיותו בעל השפעה הדדית וכן אותה חברה תומכת, מאפילים את דעתו ולא נותנים לו להבחין בעומק ההרס שהכניס את עצמו, אדרבא הוא מלא הזדהות עם אותה אופוריה האופפת אותו ואת חבריו.
ג. אדם גדל בבית בו ראה אמא שאינה מתפקדת או אמא בעלת התנהגות רעה ביותר וכד', ומנגד ראה אבא אוהב, מכיל, מעניק, מטפל, דואג, עוטף וכו' – אדם כזה יכול לפתח אמונה, כי חיבור עם אשה הינו דבר רע ומאיים, וחיבור עם גבר הינו דבר יציב ובטוח המקנה חום ותענוג וכד'.
ד. ילד גדל בבית בו חווה חסך אבהי גדול; אביו לא העניק לו חום ואהבה ואף ביקר את צרכיו הלגיטימיים להיות מי שהוא. צרכיו הטבעיים של הילד לקבל מאביו חוסן וביטחון וכן הכוונה, השראה והדרכה לבנות את חייו בצורה מתוקנת עם ערך עצמי בלתי מותנה נחסכו ממנו.
מקומו ויחסו המתוקן של האב בחיי הילד הינם משמעותיים ביותר, אמנם כאשר בניין תודעתי זה נחסך מהילד אזי הוא יבקש להשלים את מקום השפעת הזכר בתודעתו בצורה בלתי נכונה מבן מינו המעניק לו אהבה והרגשה טובה עם עצמו, מה שאביו לא העניק לו.
אלו רק מעט מן הדוגמאות שנתקלנו בהם, המראות באופן חד משמעי כיצד אותה "נטייה מולדת" אינה באמת "נטייה" אלא תוצר ותוצאה של עיוות רגשי, שקיבל כיוון וכלי ביטוי הרסני ולא נכון.
הסיבה שאנו משתמשים במילה 'הרסני' היא מכיוון שאכן כך הדבר; כל מטרת הקשר הזוגי הינה לזכך ולבנות באדם היחיד תודעה מתוקנת, תודעה המאפשרת התכללות בין הפכים ובכך הרחבת כלי נפשו לקבל בהרחבה את שפע האור העליון. אמנם, כאשר האדם נמצא בקשר עם בין מינו אזי עבודה זו נשארת עקרה ומדרגת נפשו נשארת ברדידות ובקטנות, דבר אשר יסב לו סבל בעל כורחו ויגרור אותו להרס עצמי.
האור הגדול של התענוג מהבאת חיים לעולם – חיים מתוך עצמותי, גידולם וחינוכם של הילדים, והתענוגות העצמיים מראיית דורות ההמשך, וכן כל העניינים העמוקים המתחוללים בנפש האדם בקשרי זוגיות ומשפחה מתוקנים – הכל נבצר מהכלואים בהומוסקסואליות ומפנה את מקומו לאומללות פנימית וחוסר מאוד גדול, חוסר אשר נאבק בכל כוחו להגן על עצמו ולייצר לו שייכות ע"י התנוצצויות חיצוניות, תרבות פנאי, מצעדי גאווה וכד'.
אכן ישנם כאלו אשר אינם חווים כל חוסר במצבם ואינם זקוקים לשייכות בצורה המוחצנת הנ"ל, הנם מלאים סיפוק מתחושת האהבה שמקבלים ומעניקים לבן זוגם ולכאורה הכל בסדר וטבעי מבחינתם ולא חסר כלום.
אמנם, אנו לומדים כי בכדי להכיר ברע צריך גדלות הניתנת מן הקדושה – הרי כאשר אין את גדלות זו, אזי אינם רואים כל עיוות בהנהגתם.
הסובלים/ות מבעית ההומוסקסואליות צריכים להבין את השורשים הפנימיים בנפשם, כיצד הגיעו למצב זה, כפי שהארכנו לעיל ולפתור את הדברים בתהליך מסודר שלב אחר שלב.
והנה, בעיקר יש לדעת כי מקום הסיפוק, האהבה והעונג אותו הם מחפשים נמצא בהרבה יותר ולאין ערוך דווקא במקומות וביחסים המתוקנים.
כידוע, לסביבה ישנו כוח גדול מאוד להשפיע על האדם, ובודדים הם אלו היכולים לגלות ולשמור על ייחודיותם ועצמותם המקורית (הנקראת בחכמת הקבלה 'מוחין דאבא') מבלי להיות מושפעים מהסביבה ולהיות זקוקים לשייכות אשר היא מקנה.
אחת הבעיות המקשות על האדם הרוצה להשתחרר מצורת חיים זו, היא היות החברה נותנת לכך לגיטימציה מוחלטת, ולא זו בלבד (ומבלי לפגוע בכבודו ופרנסתו של אף אדם) אלא, הדעות והעצות שבפסיכולוגיה המודרנית (אליה ניגשים הרבה הומוסקסואלים) אינן נתמכות בהבנה עמוקה שלמה ואמיתית של נפש האדם, וכל שכן של האדם היהודי.
(לדוגמא: האזנתי להרצאה ברדיו של פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטה אשר אמר, כי "בכך שהורי הילד (המאומץ או בעל האם פונדקאית) הם שני גברים או שתי נשים, הילד נמנע מלייצר בשכלו דעות שגויות המצביעות על שוני בין המינים ו""זוכה"" (כביכול) להכיר בשוויונם של כולם וכו'". משפט זה אינו נכון בלשון המעטה, ונסביר:
ראשית, אדם מאומץ או בעל אם פונדקאית אשר אינו מכיר ולא יכיר לעולם – ללא הכרתו את שורשו האמיתי, יחווה חיסרון עצום במעמקי נפשו וקושי גדול בזהותו הפנימית ולכך השלכות רבות. כמו כן, על מנת שתודעת האדם תיבנה בצורה נכונה ובריאה הוא צריך לראות ולחוות טבע נשי , טבע גברי ושלום ביניהם – כל אחד מההורים מעניק ומשלים לילד מקום אחר בנפשו, אשר רק בזכות שניהם יהיה אדם שלם ובריא בתודעתו ובנפשו. כמו כן, גברים ונשים אכן שווים במהותם, בערכם ובחשיבותם (ונקרא בחכמת הקבלה זעיר אנפין ומלכות בקומה שווה וכתר אחד לשניהם), אמנם אינם שווים בתפקוד – תפקיד הגבר בעולם ובמשפחה אינו תפקיד האישה בעולם ובמשפחה וכן להיפך – נפש ותודעת הילד, זקוקות לראות ולחוות את השוני המהותי בין תפקיד ושליחות הגבר בעולם ובמשפחה לתפקיד ושליחות האישה בעולם ובמשפחה, ולייצר הזדהות מהותית ותפקודית עם המין לו הם שייכים.
ילדים שגדלו בתנאים שאינם המבנה השלם, המתוקן והבריא של משפחה, יינזקו מכך תודעתית בתפיסתם הנכונה את עצמם ואת המציאות ללא צל של ספק, וייאלצו לתקן זאת בעצמם במהלך החיים, כאשר מי יודע איזה נזקים ייגרמו להם עד אז ואם אכן ירוחמו מן השמיים ותינתן להם הזדמנות ללמוד ולהצליח ברפואת נפשם. דברים אלו צריכים לימוד והרחבה רבה, אמנם אין זה המקום לכך, ומקווה אני שהמסר הובן והופנם).
אלו כללות הדברים בקיצור נמרץ. מטרת הטיפול הינה לאבחן ולברר יחד עם המטופל/ת את הרקע להתפתחות ההומוסקסואליות ולהובילו שלב אחר שלב לחיים נכונים, שלמים, טובים, שמחים ומוצלחים כפי שראוי להם להיות.
כמובן שישנם ידיעות ופרטים נוספים הנצרכים להשלמת התהליך, אמנם החלטנו לא להביאם כאן בכדי להשאיר טעם של עוד ומוטיבציה לקחת את עצמנו בידיים, להגיע לטיפול ולהשתחרר באמת ולצמיתות מכל דבר המעכב מנפשנו את אורה ושלמותה האמיתית.
ישנו יתרון גדול בעבודה בשניים ( כמאמר החסידות "שתי נפשות אלוקיות נגד נפש בהמית אחת"), וכמו שכתוב "אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים", "אין אדם רואה נגעי עצמו" וכו'.
אמנם, עיקר העיקרים הוא מה שכתוב במסכת אבות (א, יד): "אם אין אני לי, מי לי, וכשאני לעצמי, מה אני, ואם לא עכשיו אימתי". כלומר ברגע שתחליט/י לעזור לעצמך, ורק אז, אזי – "כל הבא להיטהר מסייעין בידו", ו"יגעת ומצאת תאמין".
מטרת הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי איתו אנו עובדים הינה לברר ולפרט את הרקע להפרעה, לגלות ולחשוף את מקורם ופרטיהם של אותם עיוותי חשיבה, ולחקוק במקומם בתודעה תמונות ואמונות מתוקנות ודרך חדשה לשוב אל החיים ביתר שאת וחדוות חיים.