ההכנה האישית לביאת משיח מתפרטת לשני עניינים עיקריים:
- לימוד והתרגלות לשפה שבה ידבר וילמד – היא 'שפת הענפים' של חכמת הקבלה.
(על כן, עיקר לימודו של האדם צריך לעסוק בהלכה ובחכמת הקבלה, ולפי זמנו יוסיף גם מקצועות נוספים)
- הכנת האישיות לצאת מפרטיותה ולקבל מודעות כללית ונצחית. הכנה זו נעשית ע"י 'הכרת הרע' הטבעי שבקרבנו, המכסה על נשמת האדם והוא האגואיזם, והפיכתו לאלטרואיזם, שהוא טבעה של נשמתנו הקדושה.
(על כן, על האדם לפתח מודעות לכוח המניע של הרצון וההנהגה שלו, ולתרגל מדי יום ביומו, בחיק משפחתו בפרט ובחברה הכללית בכלל, את העניין הזה של יציאה מאנוכיותו והשפעת חסד לזולתו).